בעצמות השלד מתרחשים ללא הפסקה תהליכים של הרס על ידי תאים הנקראים אוסטאוקלסטים ותהליכים של בנייה על ידי תאים הנקראים אוסטאובלסטים. ההידלדלות של העצם נגרמת בעקבות מגוון רחב של תהליכים שחלקם גורמים לעלייה בפעילות של אוסטאוקלסטים וחלקם לירידה בפעילות של האוסטאובלסטים. התוצאה הסופית היא ירידה בצפיפות ובמסת העצם.
הגורמים לדלדול העצם
ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל לדלדול העצם. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- דלדול עצם שניוני – דלדול עצם שניוני הוא דלדול עצם שנוצר כתוצאה ממחלה ראשונית. מחלות שיכולות לגרום לירידה בצפיפות העצם הן למשל סוכרת, מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים שגרונית, פעילות יתר של בלוטת התריס, אי ספיקת כליות כרונית, מחלות כבד, אנורקסיה ועוד.
- נטילת תרופות – דלדול עצם שניוני יכול להיגרם גם כתוצאה מנטילת תרופות שונות כמו למשל נטילה כרונית של קורטיקוסטרואידים, תרופות המעכבות יצירה של טסטוסטרון המשמשות לטיפול בחולי סרטן הערמונית, תרופות שניתנות לחולות בסרטן השד המיועדות להביא לעיכוב תהליך ייצור האסטרוגן ועוד.
- גיל המעבר – בין גיל 51-75 ההפרשה של האסטרוגן בנשים יורדת באופן משמעותי והדבר נכון גם בנוגע להפרשת הטסטוסטרון בגברים. האסטרוגן והטסטוסטרון משפיעים בין היתר על צפיפות העצם.
- חסרים תזונתיים – תחזוקה נאותה של העצמות מצריכה רמות נאותות של מרכיבי תזונה שונים. בין היתר מדובר על ויטמין D, ויטמין C, ויטמין K, נחושת, מגנזיום, סידן ועוד.
- גיל מתקדם – באופן טבעי עצמות השלד מאבדות מצפיפותן ונהפכות לחלשות ופגיעות יותר באופן הדרגתי. האזורים הרגישים ביותר להידלדלות העצמות הם עמוד השדרה, עצם צוואר הירך ושורש כף היד.
התסמינים של דלדול העצם
בשלבים הראשונים של המחלה ההידלדלות של העצמות לא באה לידי ביטוי באופן קליני ואיכות החיים של החולים לא נפגעת. למעשה בחלק ניכר מהמקרים המחלה מתגלה רק בשלבים המאוחרים שלה כאשר החולה סובל משברים בעצמות. השברים יכולים להתרחש בזרועות, בצוואר הירך, בירכיים ובעמוד השדרה. לעתים החלקה קלה במדרגות או הרמה של משקל נמוך יחסית יכולות להוביל לשבר.
העצמות הופכות לשבירות עד כדי כך שעיטוש עלול להוביל לשבירה של צלעות, ניסיון לבלום נפילה באמצעות הידיים עלול להוביל לשבר חמור במפרק כף היד כשלמעשה דלדול העצם הוא הגורם השכיח ביותר לשברים בגיל המבוגר. כמו כן דלדול העצם יכול לבוא לידי ביטוי כמובן בכאבים.
בין היתר מדובר על כאב גב חריף שמופיע על רקע של שבר בחוליה, כאבים כרוניים על רקע של עומס יתר על מבנה השלד הפגום וכן החולים עלולים לסבול מכאבי שרירים ומכאבי גב הקשורים לתהליך ההחלמה של העצמות השבורות.
כיצד מאבחנים את דלדול העצם?
אבחון רמת הצפיפות של העצם מבוצע באמצעות בדיקה הנקראת DEXA. את תוצאות הבדיקה משווים לערך הביניים הנקרא T, המסמל את צפיפות העצם באדם צעיר ובריא. את ערכי צפיפות העצם שהתקבלו בבדיקה משווים לערך זה. כאשר הערכים נמוכים בסטיית תקן אחת עד שתיים וחצי סטיות תקן מערך הביניים, הנבדק מאובחן כחולה אוסטאופניה.
כאשר צפיפות העצם נמוכה מערך הביניים בשתיים וחצי סטיות תקן ומעלה, מתקבלת האבחנה של דלדול העצם, כלומר אוסטאופורוזיס. בדיקה זו מבוצעת כבדיקת סקר בקרב נשים וגברים הנמצאים בסיכון לסבול מדלדול העצם. הכוונה היא לכך שהבדיקה מבוצעת גם במידה והנבדק לא סובל מכל תסמינים שהם.
כיצד מטפלים בדלדול העצם?
הטיפול בדלדול העצם מתחיל בתיקון רמות ויטמין D בדם ואיזון משק הסידן. בנוסף לכך, החולים נוטלים סוגים שונים של תרופות שחלקן מיועדות להאט את פירוק העצם וחלקן להאיץ את תהליכי בניית העצם. בין היתר מדובר על Alendronate, Risedronate, Zolderonic ועוד.
בנוסף לטיפול התרופתי הניתן, החולים עוברים טיפולי פיזיותרפיה שמטרתם להפחית את הסיכוי לנפילות על ידי חיזוק שרירים הקשורים ליציבה, שיפור שיווי המשקל, לימוד של החולה בנוגע לפעולות שעליו להימנע מביצוען ועוד.
ראו גם: