ריבוי מעוולים בתביעות רשלנות רפואית

ההגדרה היבשה של רשלנות רפואית קובעת כי מדובר על מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה. ניתן להגיש תביעות בנושא רשלנות רפואית במידה והסטייה מרמת הזהירות הסבירה גרמה למטופל נזק, שהיה נמנע אילולא הסטייה המדוברת, כמו לדוגמא במקרה של אחריות בתי חולים לנפילות של חולים (להרחבה בנושא – https://www.carelessness.co.il/). 

אף על פי כן, הסוגיה המעניינת של רשלנות בכלל ורשלנות רפואית בפרט קשורה דווקא לנושא של ריבוי מעוולים. על מנת להיכנס אל עובי הקורה ולהבין מה מסתתר מאחורי המונח “ריבוי מעוולים”, יש להתחיל במספר הנחות משפטיות בסיסיות התקפות לגבי רשלנות רפואית. ראשית, רשלנות היא סוג מסוים של רשלנות ותביעות אזרחיות בגינה משויכות אל דיני הנזיקין. כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, קיימת זכות לקבל פיצויים בגין הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות. שנית, דיני נזיקין מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע.

הבחנה זו חשובה בתחום הרפואי היות ובתי המשפט מניחים כי רופאים מבצעים את טיפוליהם במטרה לעזור ולא להזיק. שלישית, הרשלנות הרפואית אינה מקבלת הגדרה עצמאית בחוק הישראלי. היא מבוססת על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות המופיעה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). לפיכך, יש לבצע סקירה של ריבוי מעוולים בתביעות רשלנות רפואית תוך הישענות על מאפיינים החופפים בין עוולת הרשלנות לעוולות אחרות המשויכות אל דיני הנזיקין. יעוץ עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בנושא יוכל לבדוק האם קיים ריבוי עוולים תוך כדי הישענות על דיני הנזיקין.

מהו ריבוי מעוולים?

ריבוי מעוולים, מסבירה עורכת דין מיקי חשמונאי, הוא מושג משפטי המתייחס למצב בו נגרם לאדם נזק על ידי יותר מגורם אחד שהוא בר תביעה. הדוגמא הפשוטה ביותר נלקחת בדרך כלל מתחום תאונות הדרכים: אדם הנפגע בתאונה על ידי שתי מכוניות, או לחילופין בית שנשרף בגלל רשלנות של הגנן אך היה יכול להינצל לולא רשלנות של מכבי האש, מקימים טענה של ריבוי מעוולים. בכל הנוגע אל דיני נזיקין, ההגדרה של ריבוי מעוולים תקפה לגבי שתי סיטואציות שונות. סיטואציה אחת היא של מעוולים במשותף – מצב בו שני אנשים ויותר גרמו לאותו הנזק בעשותם פעולה משותפת. סיטואציה שנייה נקראת “נזק שאינו ניתן לחלוקה”: מקרה בו שני מזיקים או יותר מבצעים שני מעשים נפרדים לחלוטין הגורמים לנזק אחד. ההגדרה של שני אנשים או יותר כמעוולים יחד משפיעה במובנים הללו הן על היחסים בין הניזוק למזיקים, והן על היחסים בין המזיקים לבין עצמם.

התייחסות לכל אחת מהסוגיות העולות כתוצאה מדיני נזיקין מחייבת הפרדה בין הנסיבות והסיטואציות השונות. המטרה היא להביא למצב של הסדרת היחסים במישורים השונים של ריבוי מעוולים. מעבר לכך, בית המשפט הוא זה שקובע מה מידת ההשתתפות בין המעוולים השונים. הוא עושה זאת בהתאם לצדק וליושר ולמידת אחריותו של האדם כלפי הנזק. במידה ובית המשפט אינו יכול לחלק את הנטל לאחר ביצוע המבחנים הקבועים בפסיקה, ההלכה מחייבת חלוקה שווה בשווה בין המעוולים יחד.

המבחן למידת ההשתתפות

תביעות רשלנות רפואית הן המקום בו ניתן לראות בצורה ברורה את החשיבות של המבחן למידת ההשתתפות בין המעוולים. הגישה המקובלת בישראל קובעת שהמבחן המשתקף מהוראת פקודת הנזיקין הוא מבחן האשמה המוסרית. על פי המבחן הזה, חלוקת הנטל היא לא בהתאם למידת האחריות הסיבתית לנזק אלא בהתאם למידת האשם של המעוול. ייתכן לדוגמא מצב בו מזיק שאחריותו הנה שילוחית בלבד – מוסד רפואי – לא ישלם כלל, בהתאם למידת האשם של המעוול הנסף – הרופא או הצוות המטפל. בשורה התחתונה, הסוגיות המועלות לאור הנושא המורכב של ריבוי מעוולים חושפות רק חלק קטן מהמורכבות של תביעות רשלנות רפואית ודיני נזיקין בעולם.